דיון בוועדה חינוך הסעות ילדים מיוחדים בחינוך המיוחד

דוח צרפתי הוא דוח שלדעתי כתוב כהלכה, והוא באמת התייחס לכל הנקודות ולכל ההיבטים. יש פה אולי כמה תיקונים שצריך לעשות.

הפנייה שלי עכשיו היא למשרד החינוך. צריך להיות בסיס לכתיבת נהלים או תקנות, תקראו לזה איך שאתם רוצים. תקנות אצלי זה תקנות שצריכות לבוא לאישור הוועדה, וזה לא דין הדברים האלה. הדוח צריך להוות את הבסיס. גם אם אי-אפשר ליישם את כל חלקיו מחר בבוקר, צריך לקבוע תהליך של כמה שנים שבו מתייחסים לסעיף אחרי סעיף, קובעים את זה בנהלים, בין אם זה בנוהלי משרד החינוך, בין אם זה בחוזר מנכ"ל, בין אם זה בתקנות שרוצים להביא לפה לאישור. כל מסלול כזה הוא אפשרי, אבל אין ספק שהדברים האלה מחויבי המציאות.

הדבר השלישי, אני חוזר על דבר שאמרתי בפעם הקודמת, הנושא של הפיקוח – למשרד החינוך יש חלק בפיקוח, בעיקר על רשויות בעייתיות, תקראו להן "רשויות אדומות", "רשויות חלשות", רשויות שגם בביקורות שלכם על דברים נוספים, לא רק של משרד החינוך, אלא של מבקר המדינה, מגלים בהם כל מיני בעיות, כדוגמת הדברים שעלו פה מהיישוב אלעד, שהוא כיכב פעמים רבות בדוחות מבקר המדינה. צריך לפקח שאכן הנהלים מתבצעים.

לגבי השלטון המקומי, הפיקוח על הביצוע זה בשלטון המקומי. לכל רשות יש מבקר, יש לה מערכת פיקוח, היא צריכה לפקח שאכן הנהלים מתקיימים ומבוצעים הלכה למעשה.

הדבר האחרון, אני מבקש גם מהשלטון המקומי וגם ממשרד החינוך, בין אם זה אגף ההסעות ובין אם זה האגף לחינוך מיוחד, להיות יותר קשובים ויותר רגישים לתלונות שמגיעות מההורים בשטח. מאחר שאנחנו עוסקים פה במקרים שכל מקרה הוא נקודתי והוא מיוחד, עם הצרכים המיוחדים, הבעיות המיוחדות והרגישויות המיוחדות. צריך לקיים יותר פתיחות, יותר רגישות, יותר נכונות להקשיב.

אין חובה, ואני אומר את זה כמי שהיה בכל הצדדים – אין חובה לתת בסוף את התשובה הפוזיטיבית הרצויה על-ידי ההורה, ואנחנו גם לא מתערבים בזה, אבל להקשיב, לשמוע, ללמוד מזה גם על המקרה הספציפי וגם על המשמעות העקרונית של המקרה הספציפי, זו חובתנו כמשרתי ציבור, ואת זה אני מבקש לקיים.

מי זכאי להסעה, מי לא זכאי להסעה, מי זכאי למלווה, מי לא זכאי למלווה, מי זכאי לשעות סיוע, דבר שהיה בדיון הקודם, זה הסמכות של משרד החינוך על הוועדות שלו ועל המערכות המקצועיות שלו, אני לא מתערב בזה, אבל רגישות, הקשבה וניסיון להתמודד, עוד פעם, גם בשלטון המקומי וגם במשרד החינוך, הוא דבר בעל חשיבות בפני עצמה.

אלה הדברים. אנחנו כמובן נמשיך לעקוב. אני אטפל מול שר החינוך ומשרד האוצר בנושא של תקצוב ראוי, כי נדמה לי שמכאן הכול צומח.

מחר אנחנו הולכים לדון בתשלומי הורים ובהשתתפות הרשויות המקומיות, את דעתי אתם מכירים, אני חושב שחלק מהיכולת להתמודד עם הדברים זה תקצוב דיפרנציאלי. רשויות חזקות יכולות לממן יותר ורשויות חלשות פחות. כאשר רשויות חלשות לא מסוגלות לעשות את המצ'ינג שלהן, בסופו של דבר השירות, בין אם זה הסעות, בין אם זה מלווים ובין אם זה סייעות, נפגע מאוד. אני כמובן אמשיך לדחוף בכיוון הזה, אני מקווה שבסופו של דבר זה יתממש