עיתון אהבה חודש אייר גליון 46

"הפרד ולא תמשול" חלק א'

הקדמה: מנהלת זוטרה מגיעה למפעל ומתחילה לפעול לשיפור תנאי העובדות שמתחתיה.

זה נראה כמו החלום הטוב של כולנו. מהר מאוד יתברר שמדובר בחלום רע.

 לכולם אדם יש שאיפות במקום עבודתו: להתקדם, להגדיל את משכורתו ואת תנאיו.

רוב בני האדם מצליחים להשים גבול בין שאיפותיהם הנסתרות לבין תפקודם השוטף בעבודה,

עד שמגיע מישהו והורס את הגבול הזה.

המשך: אני מזכירה בכירה במקום עבודה גדול מאוד שקשור לתחום רפואי.

מדובר במקום שעובדים בו מאות אנשים. כבר 15 שנה אני עובדת במקום,

ומאז כניסתי אהבתי מאוד את העבודה, גם בגלל הצוות הנפלא והחברתי במקום.

שיהיה ברור: איני מכירה את כל העובדים, אך די בכ-50 עובדי המחלקה שלי,

מהם 5 חברות טובות שלי גם מחוץ לשעות העבודה. במשך כל השנים כמעט לא נעדרתי מן העבודה.

התייחסתי אליה כמקום שנותן לי תוכן ועניין בחיים.

תמיד הייתי גאה בייחסי העובד – מעביד במקום וביחסים בין אנשי הצוות.

באחד הימים פרש הבוס האחראי עליי לפנסייה, ואנחנו ציפינו בחשש לראות מי יבואו במקומו.

הגיעה אישה בשנות ה-50 לחייה. נקרא לה תקווה (שם בדוי). היא התגלתה כבעלת קישורים מדהימים מבחינה מקצועית,

אך יותר מכך, כדמות אמהית ובעלת סמכות. בתוך שבועיים היא הצליחה לכבוש את ליבות כולנו.

הייתה תחושה של התחלה חדשה, של עשייה. הרגשנו שהיא מנהלת חזקה ותוביל אותנו בבטחה אל ההצלחה. לי היא נ......המשך בשבוע הבא